מהי תסמונת התעלה הקוביטלית ואיך היא משפיעה על תפקוד היד?
תסמונת התעלה הקוביטלית (Cubital Tunnel Syndrome) מאופיינת בהיווצרות של לחץ על עצב מרכזי שנקרא העצב האולנרי. זהו עצב שאחראי להעביר אותות עצביים והוא מצוי באזור המרפק, בתעלה שעל שמה קרויה התסמונת. תסמונת התעלה הקוביטלית פירושה פגיעה בתפקוד העצב האולנרי, שהוא האחראי להעברת תחושה לחלק הפנימי של האמה, אזור כף היד וכן ואצבעות מסוימות – הזרת וחלק מהקמיצה.
כשהעצב נלחץ יתר על המידה או עובר גירוי קבוע ולאורך זמן, מתפתחת פגיעה נוירולוגית. פגיעה זו באה לידי ביטוי בתחושות לא תקינות, כאבים, חולשה בכף היד או באצבעות וכן ירידה בתפקוד היד של המטופל.
"השפעת התסמונת על התפקוד מתבטאת בעיקר בקושי בפעולות של מוטוריקה עדינה או בהפעלת לחץ ממושך במרפק. המטופלים מרבים לדווח על תחושת נימול, אזור רדום, לעיתים התפתחות חולשה בשרירי היד. ללא טיפול התסמונת עלולה להוביל לנזק עצבי קבוע, ירידה בכוח השריר, פגיעה באחיזה ובתפקוד היום יומי".
מהם הסימנים הראשונים שיכולים להעיד על תסמונת קוביטלית?
הלחץ על העצב האולנרי עשוי להיגרם מסיבות שונות, כגון:
נימול או תחושת "זרם חשמלי" בפרט בזרת ובחלק של הקמיצה
זהו התסמין הנפוץ. מתבטא כתחושת עקצוץ, עשוי להזכיר תחושה הדומה לקבלת מכה ישירה במרפק. התחושה מחמירה בעיקר כאשר המרפק נשאר כפוף לאורך זמן, לאחר שינה או בעבודה מול שולחן. התחושה נוטה להחמיר בשעות הבוקר ולאחר מנוחה.
תחושה "רדומה" באזור הזרת והקמיצה
תחושת נמלול שיכולה להפוך לתחושה של קיפאון. כלומר המטופל מרגיש שחלק מהאצבעות מאבדות תחושה ושליטה. ירידה חלקית או מלאה בתחושה באצבעות אשר העצב האולנרי מעביר אליהן אותות עצביים. תחושה רדומה זו נוטה להחמיר במנוחה ואינה קשורה בהכרח להפעלת כוח.
כאבים במרפק (בדגש על חלקו הפנימי)
כאב עמום או לחץ בצד הפנימי של המרפק. הכאב נוטה להיות עמוק, לעיתים מקרין. עלול להתגבר בשעת הפעלת לחץ על המרפק כגון בזמן כיפוף או הרמת משקל ניכר. הכאב עשוי להיות מלווה ברגישות למגע היכן שעוברת התעלה הקוביטלית.
תחושת חולשה ביד או באחיזה
בחלוף הזמן, אם לא מתקבל טיפול עשויה להיווצר ירידה בכוח השרירים בדגש על אלה שאחראים על תנועות האצבעות הקטנות של כף היד וקושי באחיזת חפצים. למשל קושי לתפוס ולאחוז בחפצים קטנים כמו מפתחות, ירידה ביכולת לתנועות עדינות.
החמרה בלילה או עקב כיפוף ממושך
בקרב מטופלים רבים ישנה תחושת החמרה של כל הסימפטומים בזמן שינה, לאחר כיפוף המרפק לאורך זמן במצבים כגון נהיגה, בהחזקת טלפון נייד, עבודה עם מחשב וכדומה.
הגורמים ללחץ על העצב האולנרי במרפק
הלחץ על העצב האולנרי עשוי להיגרם מסיבות שונות, כגון:
- כיפוף ממושך של המרפק (למשל בהקלדה ממושכת, כיפוף מתמשך בזמן השינה)
- לחץ על המרפק לאורך זמן כגון בהישענות על שולחן או על משענת
- בשל מבנה מולד המעודד התעבות של הרקמה באזור התעלה
- חבלות חוזרות במקום, השפעה של פציעות ישנות כגון סדק, שבר, התעבות הקפסולה המפרקית
למי קיים סיכוי גבוה יותר לפתח תסמונת תעלה קוביטלית?
מטופלים העובדים בתפקיד שבו המרפק נכפף באופן מתמיד נמצאים בסיכון להפעלת לחץ על התעלה הקוביטלית. אופייני למקצועות של נהיגה וכן גם אצל נגרים, טכנאים, פקידים או מתכנתים שעובדים מול מחשב. באופן כללי, הסיכוי עולה בקרב בעלי מקצוע שנשענים לעיתים קרובות על המרפק וגם אצל נגנים – במיוחד גיטריסטים ומתופפים, עקב אופי הפעלת המרפק, הזרוע והיד.
מטופלים בעלי מבנה מסוים של אזור המרפק או גמישות יתר במפרק, עלולים לפתח את התסמונת. כך גם מטופלים שסבלו משברים או פציעות אחרות, ניתוחים במרפק. בעלי פגיעות קודמות נמצאים בסיכון יתר בשל שינויים מבניים ואופייניים באזור התעלה הקוביטלית. בנוסף קיים סיכוי גבוה יותר לתסמונת גם בקרב מטופלים עם סוכרת, תסמונות מטבוליות שונות או מחלות רקע נוירולוגיות.
עשוי לעניין אתכם: הסימפטומים של תסמונת התעלה הקרפלית >>
סוגי הבדיקות לאבחון תסמונת קוביטלית
האבחון נעשה על סמך בדיקה גופנית, תיאור התסמינים ובדיקות עזר נוירולוגיות.
בבדיקה הרופא בודק את הרגישות באזור המרפק. מקובלים מבחני תפקוד ותחושה שמאפשרים לרופא לזהות השפעות על טווח התנועה.
בדיקות כגון EMG (הולכה עצבית)
הבדיקות נועדו לזהות את מהירות התגובה של העצב האולנרי. המטרה היא לזהות האם יש פגיעה בעצם ומהי החומרה שלה.
בדיקות הדמיה
MRI של המרפק מסוגל לזהות לחץ חריג באזור או סימנים נוספים.
הטיפולים בתסמונת תעלה קוביטלית
הטיפולים מתחלקים לסוג השמרני (ללא ניתוח) ולטיפול ניתוחי. במקרים מסוימים ניתן לשלב טיפול תרופתי על פי התווית הרופא.
- טיפול שמרני – עיקרו של הטיפול הוא פיתוח הרגלים חדשים כגון הימנעות מכיפוף ממושך של המרפק. במקביל ניתן להיעזר בתחבושות בזמן השינה או סד שמונע את כיפוף במנוחה. כאשר מטפלים בשלב מוקדם ניתן לצפות לשיפור ניכר בזמן קצר יחסית.
- טיפול תרופתי – יעיל במקרים שבהם הפגיעה מעורבת עם דלקת. משככי כאבים ללא סטרואידים הם אפשרות אחת, אפשרות אחת במקרים שבהם הכאב חזק מאוד היא טיפול בזריקת סטרואידים.
-
טיפול ניתוחי – מתאים כאשר מאובחנת פגיעה ניכרת, כאשר הטיפול השמרני לא מראה תוצאות מספקות. בניתוח משחררים את העצב ממקומו, באופן שמוריד מן הלחץ. לעיתים ניתן לשנות את מיקום העצב על פי שיקול הדעת של הרופא.
היחידה לכירורגיית כף יד ורגל של TLV MEDICAL
איך לשמור על תנועתיות המרפק ולמנוע חזרה של תסמונת התעלה הקוביטלית?
לאחר קבלת הטיפול חשוב מאוד להקפיד על הורדת העומס על המרפק. התנהלות נכונה תסייע מאוד, קודם כל יש להימנע מכיפוף ממושך של המרפק במיוחד בזמן שינה, מנוחה ובעבודה. סד לילה שתומך במרפק ושומר עליו בזווית מתאימה מקל משמעותית. כמו כן, מומלץ להימנע מהישענות על המרפקים.
במקביל, מומלץ לבצע תרגילי חיזוק לשרירים ותרגילים לשיפור גמישות הרקמות הסמוכות לעצב. תרגילים אלה נועדו לשפר את זרימת הדם תוך הפחתת הלחץ. הקפידו על מעקב רפואי המביא בחשבון את הסימפטומים וכן מחלות רקע אם ישנן.
שאלות ותשובות
במקרים קלים, כאשר הלחץ נוצר עקב כיפוף המרפק בלבד (למשל בשינה), שימוש בסד מתאים ותרגילים לפי הצורך יכולים להפחית את התסמונת ולהביא לשיפור ניכר במצב. אם הסימפטומים נמשכים או מחמירים, נדרש אבחון נוסף וטיפול מתאים.
כאשר מופיעה תחושת נימול באצבעות שאיננה חולפת, לצד ירידה בתחושה, כאב חד בזמן תנועה של המרפק או סימנים של חולשה ביכולת האחיזה של כף היד – יש לפנות לרופא בהקדם. התעלמות מהתסמינים עלולה להוביל לנזק עצבי והחמרה בתסמינים.
