מהי דלקת פרקים ניוונית?
דלקת מפרקים ניוונית, הידועה גם בשם אוסטיאוארתרוזיס, היא מחלה כרונית המאופיינת בשחיקה מתמשכת והדרגתית של הסחוס במפרקים. השחיקה המתמדת של הסחוס גורמת לחיכוך משמעותי בין העצמות. התוצאה של השחיקה והחיכוך היא כאבים, נוקשות במפרקים וירידה בטווח התנועה.
שלא כמו בסוגים אחרים של דלקות מפרקים, הגורם העיקרי לאוסטיאוארתרוזיס הוא גיל מבוגר. מדובר בשחיקה שנגרמת עם הגיל, בשל תהליכי הזדקנות מצטברים. יחד עם זאת חשוב לנו לציין כי גורמים כגון פציעות, עומס יתר על המפרקים או היסטוריה משפחתית וגנטיקה, עלולים להאיץ את הדלקת הניוונית. חשוב לציין כי למרות השימוש במילה "דלקת", הרי שדלקת מפרקים ניוונית שונה ממחלות דלקתיות רבות אחרות. התהליך הדלקתי הכרוך בה נחשב למשני מבחינה קלינית. ההיבט העיקרי הוא שחיקת הסחוס בעוד שהדלקת היא תוצאת לוואי של הנזק במפרק.
למרות השימוש במילה "דלקת", הרי שדלקת מפרקים ניוונית שונה ממחלות דלקתיות רבות אחרות. התהליך הדלקתי הכרוך בה נחשב למשני מבחינה קלינית. ההיבט העיקרי הוא שחיקת הסחוס והדלקת היא תוצאת לוואי של הנזק במפרק.
איך מאבחנים ומהם התסמינים של דלקת מפרקים ניוונית
אבחון דלקת מפרקים ניוונית נעשה על זיהוי התסמינים הקליניים, בדיקה גופנית ושימוש בהדמיה (דימות). בצילומי רנטגן ניתן לראות היצרות באזור המפרק, לעיתים היווצרות בליטה גרמית על העצם (אוסטאופיטים).
התסמינים העיקריים:
- כאב במפרק
- נוקשות, שניכרת במיוחד לאחר מנוסה וחוסר פעילות
- הגבלה בטווח התנועה
- נפיחות או רגישות באזור המפרק
הבדיקה הגופנית עשויה גם לזהות הגבלה בתנועה של המפרק. לעיתים תופיע תחושה של חריקה וקולות אופייניים של התפוקקות בעת הזזת המפרק. כמו כן אפשרי שיהיו עיוותים במבנה המפרק.
באילו מפרקים יכולה להופיע דלקת מפרקים ניוונית?
ככלל, דלקת מפרקים ניוונית יכולה להופיע בכל מפרק. יחד עם זאת, ידוע כי ישנם מספר אזורים שבהם היא נפוצה במיוחד. למשל, דלקת מפרקים ניוונית אופיינית יותר למפרקים שנושאים את משקל הגוף, כמו למשל הברכיים והירכיים. אלה מפרקים שנוטים להינזק ראשונים, במיוחד כאשר נלווים לכך גורמי סיכון כמו עודף משקל או פעילות מרובה במיוחד (אצל אנשים פעילים מאוד וספורטאים), שגורמים לעומס רב על המפרקים הללו.
גם בעמוד השדרה מרבים לזהות דלקת מפרקים ניוונית, בדגש על אזור הצוואר והגב התחתון. כתוצאה מכך המטופלים עשויים לסבול מכאבי גב כרוניים וכאלה שנגרמים מלחץ על העצבים. אצל מטופלים רבים, ניתן לזהות דלקת מפרקים ניוונית גם במפרקי האצבעות ובבסיס האגודל.
הסיבות להופעת דלקת מפרקים ניוונית
דלקת מפרקים ניוונית נובעת משילוב של גורמים:
עליה בגיל
זו הסיבה המשמעותית ביותר. לאורך השנים הסחוס במפרקים מאבד את גמישותו הטבעית. הוא עובר פחות תהליכי התחדשות ולכן נוצרת שחיקה שמחמירה עם הזמן.
עומס מכני
העומס הניכר על המפרקים יכול לנבוע מעודף משקל, בשל פעילות גופנית אינטנסיבית ללא מנוחה מספקת או בשל עבודה הכרוכה בתנועות חזרתיות. גם עבודה מאומצת של הרמת משאות כבדים נחשבת לגורם סיכון.
פציעות קודמות במפרק
שברים למשל או קרעים ברצועות, מגבירים את הסיכון לפתח אוסטיאוארתרוזיס.
גורמים גנטיים
יכולים להשפיע על איכות הסחוס ובריאותו וכן על נטייה לפתח את המחלה.
גורמי הסיכון בדלקת מפרקים ניוונית
גיל מתקדם הוא כאמור גורם הסיכון המשמעותי ביותר. לרוב המטופלים שחצו את גיל 60 יש סימנים כלשהם של המחלה, ברמה כזאת שניתן לזהות בצילומי רנטגן. לעיתים סימני המחלה אינם מלווים בתסמינים כלשהם או שהם קלים יחסית.
עודף משקל ובפרט השמנת יתר חולנית מגבירים משמעותית את הסיכון. משקל יתר משפיע מאוד על בריאות ושלמות הברכיים והירכיים. נדגיש כי כל קילוגרם מעל המשקל הרצוי מוסיף עומס משמעותי על המפרקים לאורך השנים. משום כך, רצוי לשאוף להימצא כמה שיותר קרוב למשקל התקין והנורמלי. גורמי סיכון נוספים הם היסטוריה משפחתית של דלקת מפרקים ניוונית, מגדר (נשים נוטות לפתח את המחלה יותר מגברים, ובמיוחד לאחר גיל המעבר). גם מחלות מטבוליות או סיסטמיות, כמו סוכרת או תחלואה הקשורה עם עודף ברזל, קשורים עם סיכון מוגבר למחלה.
סוגי טיפולים לדלקת מפרקים ניוונית
הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית לא חותר לריפוי אך בהחלט חותר להקל על התסמינים. ניתן בהחלט לשפר את התפקוד, לחזק את אזור המפרק ולהאט את התקדמות המחלה. הגישה הטיפולית נוטה להיות רב תחומית ויש כמה סוגי טיפולים אפשריים:
- טיפולים בתנועה ופיזיותרפיה – ישנה תועלת רבה בתרגילים לחיזוק השרירים סביב המפרק. הטיפול משפר את הגמישות וטווח התנועה. פיזיותרפיה יכולה לכלול לצד תנועות, גם שיטות להפחתת כאב על ידי גירוי חשמלי של העצבים או אולטרסאונד טיפולי.
- טיפולים תרופתיים – תרופות נגד כאבים, תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים ובמקרים מסוימים תרופות חזקות יותר נגד כאבים, יכולות להועיל. ישנם רופאים שסבורים כי תוספי מזון מסוימים כמו גלוקוזמין ואחרים, יכולים להקל במידת מה (יש וויכוח במחקר לגבי מידת התועלת).
- זריקות - זריקות של קורטיקוסטרואידים למפרק יכולות לספק הקלה ברמת הכאב. זהו פתרון שיכול להקל לפרק זמן מסוים (זה לא טיפול כרוני). ניתן לטפל גם בשיטה אחרת, באמצעות זריקות של חומצה היאלורונית למפרק. במקרה זה המטרה היא לשמן את המפרק והאזורים המודלקים.
- טיפולים כירורגיים - כאשר הטיפולים השמרניים אינם מספקים את ההקלה הרצויה, ניתן לשקול התערבות כירורגית. ניתן לשקול טיפול ארתרוסקופי (ניתוח זעיר פולשני במפרק), החלפת מרפק חלקית או החלפה מלאה.
שאלות נפוצות:
דלקת מפרקים ניוונית עלולה להוביל למספר סיבוכים אם לא ניתן טיפול מתאים. הכאב והנוקשות עלולים להגביל את תנועת המפרק. עם הזמן, הגבלת התנועה עלולה לגרום לאובדן מסת שריר והתוצאה תהיה החלשות נוספת של המפרק. במקרים חמורים המפרק עלול להתעוות, לגרום לפגיעה בתנועה ולצליעה, להפריע ליציבה וליכולת התפקוד הכללית. כמו כן, כאב כרוני עלול להוביל לבעיות שינה, דיכאון ואיכות חיים ירודה.
דלקת מפרקים ניוונית היא מחלה כרונית. כלומר, היא אינה נעלמת וגם לא "חוזרת" אלא מתמשכת. תסמיני המחלה עשויים לעבור שינויים בעוצמתם, מעת לעת. יש תקופות של החמרה ותקופות של הקלה יחסית. תחזוקה וטיפול יכולים להקל מאוד.
זמן ההחלמה והקלה של הכאבים תלויים בסוג הטיפול ובחומרת המחלה. טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה וטיפול תרופתי עשויים להביא להקלה הדרגתית שנמשכת לאורך שבועות עד חודשים. זריקות סטרואידים עשויות לספק הקלה מהירה, אך ההשפעה יותר זמנית וחולפת. במקרה של ניתוח מסוג החלפת מפרק, תהליך ההחלמה עשוי להימשך עד מספר חודשים. רוב המטופלים מדווחים על שיפור משמעותי בכאב כבר בשבועות הראשונים לאחר הניתוח ועם הזמן ניתן לחזור לתפקוד יותר מלא.
