עדכון אחרון: 30.03.26
מהו טריגר פינגר (אצבע הדק) וכיצד הוא משפיע על תנועת האצבעות?
טריגר פינגר, מצב רפואי הידוע גם כ"אצבע הדק", משפיע באופן ניכר על תנועת האצבעות. מצב רפואי זה מתרחש כאשר אחד הגידים שלוקחים חלק בכיפוף תקין של האצבע נתקע במעטפת (נרתיק הגיד). כתוצאה מכך האצבע עלולה להיתקע במצב המכופף, לפני שמשתחררת בפתאומיות ובליווי תחושה של "נקישה".
השפעתה של אצבע הדק על תנועת האצבעות יכולה להיות משמעותית. תחילה, המטופלים עשויים לחוש קושי או כאב בעת כיפוף או יישור של האצבע. ככל שהמצב הולך ומחמיר, האצבע עלולה להיתקע כשהיא מכופפת. לעיתים יש צורך להיעזר ביד השנייה כדי ליישר אותה.
במקרים קשים, הגבלת התנועה יכולה להשפיע על היכולת לבצע פעולות שגרתיות הנדרשותלכולנו, כך למשל כתיבה, הקלדה, אחיזת חפץ כגון כוס או סכו"ם ועוד. הדבר משפיע על איכות החיים של המטופל, מוריד את פריון העבודה, מפריע לתחביבים. זהו כמובן גם מצב מתסכל ומציק מבחינה רגשית ולכן – כדאי לטפל בהקדם.
היחידה לכירורגיית כף יד של TLV Medical מטפלת במקרי טראומה, מחלות, הפרעות ומומים של כף היד ומנוהלת על ידי ד"ר יונה יניב מומחית לכירורגיית כף יד. מטרת הבירור היא לזהות את מקור הכאב, להעריך את חומרת הפגיעה, ולבנות למטופל מסלול טיפול נכון, שמרני או ניתוחי לפי הצורך.
הגורמים לתופעת טריגר פינגר
תופעת אצבע הדק נגרמת בשל דלקת ולעיתים הצטלקות של סביבות הגיד או התעלה. התעלה שנעשית צרה מקשה על תנועת הגיד. דלקת הקשורה עם טריגר פינגר יכולה להיגרם ממספר גורמים:
- פעילויות הדורשות תנועות חוזרות ונשנות של האצבעות, כמו הקלדה ממושכת או שימוש בכלי עבודה. אלה תנועות שגורמות לגירוי ודלקת בגיד ובתעלה שלו.
- מחלות רקע מסוימות מגבירות את הסיכון לפתח טריגר פינגר. סוכרת למשל, ידועה כגורם סיכון משמעותי, ככל הנראה עקב שינויים שנגרמים ברקמות הרכות.
- דלקת מפרקים שגרונית ומחלות נלוות יכולות להגביר את הסיכון לתופעה.
- חבלה או פציעה של האצבע יכולה להוביל להתפתחות טריגר פינגר.
- פגיעה בגיד או בתעלה עלולה לגרום לנזק ולדלקת הקשורים לאצבע הדק.
- יש מקרים שבהם פציעה קלה יחסית שאיננה מטופלת ומחמירה, מובילה לאצבע הדק. במקרים אלה, שימוש מאומץ באצבע הפגועה מהווה גורם סיכון משמעותי.
מי נמצא בסיכון לפתח טריגר פינגר?
נשים נמצאות בסיכון גבוהה יותר בדגש על מטופלות בגיל העמידה ואילך. הסיבות לכך עדיין נחקרות אך יתכן שישנו בסיס אנטומי מסוים (הבדל בין גברים ונשים). נשים נוטות יותר לסבול ממחלות אוטואימוניות שכאמור, מהוות גורם סיכון נוסף לטריגר פינגר.
בנוסף, מטופלים בעלי סוכרת, המשפיעה על רקמות הגוף, הגידים והתעלות סביבה הגידים בעלי סיכון גבוה יותר פגיעה מסוג זה באצבעות. חשוב לציין שאיזון של רמות הסוכר בדם יכול לסייע בהפחתת הסיכון. הפעלת לחץ על האצבעות, למשל בקרב מטופלים העוסקים בעבודות הדורשות תנועות מרובות של האצבעות נמצאים בסיכון.
בהקשר זה, נמצא כי טריגר פינגר זו בעיה ידועה למשל אצל:
- מוזיקאים
- פועלי תעשייה
- קלדנים
- גיימרים ואחרים
הסיבה היא אותו העומס המתמשך על הגידים והתעלות, באופן שעלול להוביל לדלקת וחסימת של תנועת הגידים החופשית.
עובדות ונתונים בנושא:
- על פי CDC, "בשנת 2022 השכיחות המתוקננת לגיל של דלקת מפרקים מאובחנת במבוגרים עמדה על 18.9%."
- לפי ארגון הבריאות העולמי, "בשנת 2019 חיו בעולם 18 מיליון אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית."
הסימפטומים הנפוצים לאצבע הדק
ידועים כמה סימפטומים מרכזיים:
- כאב בבסיס האצבע, בנקודת החיבור עם כף היד. כאב חד או עמום, או כזה שמחמיר בעת ניסיון לכופף או ליישר את האצבע.
- ככל שהמצב מחמיר, כך הכאב עלול להתפשט לאורך האצבע ואף להגיע לכף היד.
- נוקשות באצבע, במיוחד בבוקר. מטופלים רבים מדווחים על קושי בתנועת האצבע בתחילת היום, עם שיפור מסויים לאחר שמזיזים את האצבע. הנוקשות עלולה להחמיר לאחר פעילות ממושכת או מאומצת.
- סימפטום מאוד מרכזי הוא תחושת קפיצה או נקישה בתזוזה של האצבע (זהו התסמין של קפיצת האצבע, שהעניק לתופעה את שמה). אם לא מטפלים בכך, האצבע עלולה להיתקע במצב מכופף. לעיתים ניתן לחוש בגוש או לראות גבשושית בבסיס האצבע הפגועה. זהו הגיד המודלק.
דרגות החומרה של טריגר פינגר
מקובל לחלק את חומרת טריגר פינגר לשלוש דרגות עיקריות. רמת החומרה תשפיע על אופן הטיפול.
הדרגה הקלה
המטופל חווה כאב וקושי מסוים בתנועת האצבע, אך אין היתקעות של האצבע. בשלב זה הטיפול השמרני יעיל מאוד.
דרגה בינונית
המטופל חווה היתפסות של האצבע. בשלב זה המטופל עדיין מסוגל לשחרר את האצבע בכוחות עצמו, בצורה אקטיבית. התחושה בעת תנועת האצבע, מעין נקישה, בולטת יותר, והכאב עשוי להיות חזק יותר. בשלב זה עדיין מומלץ על טיפולים שמרניים, שכן הם עדיין יכולים להיות יעילים למדי.
דרגה חמורה
האצבע נתקעת במצב מכופף ולא ניתן לשחרר אותה באופן רצוני. כלומר, המטופל עשוי להזדקק לעזרת היד השנייה כדי ליישר את האצבע הפגועה בכוח. זהו השלב שבו הכאב מציק יותר וכן מורגשת פגיעה של ממש בתפקוד היומיומי. לרוב נדרשת התערבות כירורגית כדי להוביל להקלה של ממש.
כיצד מאבחנים טריגר פינגר?
האבחון של טריגר פינגר נעשה על בסיס בדיקה פיזית ותשאול של המטופל או המטופלת. הרופא בודק את יכולת התנועה של האצבע. בודקים אם ישנה נפיחות, רגישות, מזהים את הנקודה שבה האצבע נתקעת. הרופא עשוי לבקש מהמטופל לכופף וליישר את האצבע כדי לראות, לחוש ולשמוע את הסימפטומים.
אם מזהים גוש או עיבוי בבסיס האצבע, זה מצביע על דלקת מהותית בגיד. כדאי לציין שלרוב בדיקה הפיזית מספקת לצורך האבחון ואיך צורך בהדמיה מיוחדת לאחר הביקור אצל האורתופד. רק אם האבחנה אינה ברורה, אם יש חשד לבעיות נוספות, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות כגון אולטרסאונד של כף היד.
באותו נושא: איך נוצר מרפק גולף?
האם קיימים גורמי סיכון לתופעה זו?
קיימים מספר גורמי סיכון לטריגר פינגר:
- גיל - התופעה נפוצה יותר בקרב מטופלים מעל גיל 40. נשים כאמור נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים, לרוב מעל גיל 50.
- מחלות רקע - סוכרת, למשל, מגבירה את הסיכון לטריגר פינגר באופן ניכר. מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית, מחלות של בלוטת התריס וכן פציעות קודמות, עשויים להעלות את הסיכון.
- הזזת האצבעות בצורה חזרתית - למעשה זהו גורם סיכון מרכזי וראוי לציון. במקצועות כגון נגרות, תפירה, קלדנות, וכן בקרב ספורטאים שמפעילים את כף היד והאצבעות (כגון שחקני טניס, מטפסי צוקים), ישנו סיכון מוגבר. זו הסיבה שחשוב לנקוט בצעדים כמו הפסקות, מנוחה ותרגילים לשחרור כפות הידיים והאצבעות מפעם לפעם.
תרגילים לטיפול עצמי באצבע הדק
תרגילים לטיפול עצמי יכולים לסייע רבות בהקלה על תסמיני טריגר פינגר, במיוחד במידה ומקפידים עליהם בשלבים המוקדמים של המחלה. אחד התרגילים היעילים הוא לבצע מתיחה עדינה של האצבע הפגועה. מחזיקים את האצבע ביד השנייה ומותחים בעדינות למצב ישר. אחר כך מחזיקים את האצבע מתוחה למספר שניות ואז לאט לאט משחררים. חוזרים על תרגיל זה מספר פעמים ביום.
תרגיל נוסף נעשה על ידי תנועות סיבוביות של האצבע. המטופל מניח את כף היד על משטח שטוח כשהאצבעות מופנות כלפי מעלה. מבצעים תנועות סיבוביות עם האצבע הפגועה. תרגיל זה מסייע בשיפור זרימת הדם לאזור ובהפחתת הנוקשות. בצעו את התרגיל בעדינות, התרגילים אינם צריכים לגרום לכאב. אם כואב – מפסיקים מיד.
נסו גם תרגילי חיזוק עדינים. למשל לחיצה עדינה על כדור רך או שימוש בטבעת גומי להתנגדות, תוך פתיחת האצבעות. חשוב לתרגל בעדינות ובהדרגה, עדיף לאחר התייעצות עם פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק.
שיטות טיפול נפוצות לטריגר פינגר
הטיפול בטריגר פינגר מתחלק לשלושה סוגים מרכזיים, טיפול תרופתי, טיפול ניתוחי וטיפול ביתי.
הטיפול התרופתי
בעיקר תרופות נגד דלקת ללא סטרואידים. לעיתים אם הכאב מאוד קשה ואין הקלה הרופא עשוי להמליץ על מתן סטרואידים בזריקה ישירות למוקד הכאב.
הטיפול הניתוחי
מתאים בעיקר כאשר הטיפולים השמרניים אינם מביאים לתוצאה המקווה. הניתוח הנפוץ ביותר נועד לשחרר את הגיד. המנתח מבצע חתך באזור התעלה שבה עובר הגיד, כדי לאפשר לגיד לנוע בחופשיות. ניתוח כזה אורך זמן קצר מאוד, הוא נעשה בהרדמה מקומית ומביא לשיפור מהיר בתסמינים.
הטיפול הביתי
זהו שם כולל למגוון אמצעים ושיטות שהמטופל יכול לבצע בעצמו וללא עזרה. למשל קירור או חימום האזור, לפי הוראת הרופא או הפיזיותרפיסט, מתן מנוחה לאצבע הנפגעת, שימוש בסד לילה שעוטף ושומר על האצבע במצב ישר. בנוסף, ניתן להקפיד על שיפור או שינוי הרגלי העבודה. ארגון סביבה ארגונומית, הקפידה על הפסקות תכופות בעת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות וכיוצא בזה.
סובלים מכאבים או נעילה באצבע? אנחנו כאן בשבילכם!
נשמח לעמוד לשירותכם ולסייע בכל שאלה או בקשה.
הרופאים שמבצעים את הניתוח
