עדכון אחרון: 18.03.26
בדיקת סיסי שליה היא בדיקה אבחנתית פולשנית שמאפשרת לבדוק את הכרומוזומים ולעיתים גם מחלות גנטיות של העובר כבר בשליש הראשון להריון. הבדיקה מתבצעת בדרך כלל בין שבוע 11 לשבוע 13, ונחשבת לאחת האפשרויות המרכזיות כאשר יש צורך בתשובה אבחנתית מוקדמת יותר מאשר בדיקת מי שפיר.
במרכז הרפואי TLV Medical המטופלת תקבל לא רק את הבדיקה עצמה, אלא גם הסבר ברור על היתרונות, המגבלות, הסיכונים, והשלבים שאחרי קבלת התוצאה. כך אפשר לקבל החלטה רגועה, מדויקת ומבוססת יותר.
- בדיקת סיסי שליה - מה חשוב לדעת
- בדיקת סיסי שליה מתבצעת בדרך כלל בין שבוע 11 לשבוע 13 להריון.
- מדובר בבדיקה אבחנתית, כלומר בדיקה שיכולה לאשר או לשלול ממצאים גנטיים או כרומוזומליים מסוימים, ולא רק להעריך סיכון.
- היתרון המרכזי הוא קבלת מידע בשלב מוקדם יותר לעומת מי שפיר.
- הסיכון להפלה קיים אך נחשב נמוך, ומוערך במקורות רשמיים סביב 0.25%–0.5% או פחות מ־1 ל־200 ברוב ההריונות.
מהי בדיקת סיסי שליה?
סיסי השליה הם מבנים זעירים ברקמת השליה, ובהם חומר גנטי הזהה ברובו לחומר הגנטי של העובר. במהלך הבדיקה נלקחת דגימה קטנה מרקמת השליה, והדגימה נשלחת למעבדה לצורך בירור כרומוזומלי ולעיתים גם גנטי ממוקד, בהתאם להמלצה רפואית או ייעוץ גנטי.
זו בדיקה אבחנתית ולא בדיקת סקר. המשמעות היא שכאשר יש אינדיקציה רפואית, היא יכולה לתת תשובה מדויקת יותר מבדיקות דם סקרניות, שמהוות הערכת סיכון בלבד.
באיזה שבוע עושים בדיקת סיסי שליה?
בדיקת סיסי שליה מתבצעת בדרך כלל בין שבוע 11 לשבוע 13 להריון. זהו אחד היתרונות המרכזיים שלה: אפשר לקבל מידע אבחנתי כבר בשליש הראשון, במקום להמתין לשלב מאוחר יותר שבו מבצעים בדרך כלל מי שפיר.
למי מומלץ לשקול בדיקת סיסי שליה?
הבדיקה נשקלת בדרך כלל כאשר יש סיבה רפואית או גנטית לבצע בירור אבחנתי מוקדם, למשל:
- תוצאות סקר שמעלות חשד מוגבר להפרעה כרומוזומלית
- ממצא חריג בשקיפות עורפית או באולטרסאונד מוקדם
- סיפור משפחתי של מחלה גנטית
- מצב שבו אחד ההורים נשא של מחלה גנטית ידוע
- צורך באבחון מוקדם ככל האפשר לצורך קבלת החלטות בהמשך ההריון
חשוב גם להבהיר: לפי ACOG, יש לדון ולהציע אפשרויות של בדיקות סקר ובדיקות אבחנתיות לכל אישה הרה, ללא קשר לגיל או לרמת סיכון בסיסית.
איך מתבצעת הבדיקה בפועל?
בדיקת סיסי שליה מתבצעת בשלבים הראשונים של ההיריון (שלא כמו בדיקת מי שפיר המתבצעת החל משבוע 16 של ההיריון) ומטרתה, כאמור, לגלות מומים ושינויים לא תקינים בכרומוזומים של העובר.
במהלך הבדיקה נשאבת – תחת בקרת אולטרסאונד – דגימה מרקמת השליה הנשלחת למעבדה ובאמצעותה ניתן למפות את תקינות הכרומוזומים של העובר.
יחד עם זאת כל אישה בהריון יכולה לבצע את הבדיקה באופן פרטי אם היא מעוניינת בכך.
בדיקת סיסי שליה מבוצעת תחת הנחיית אולטרסאונד, כדי למקם את הגישה בצורה מדויקת ובטוחה יותר. את הדגימה ניתן לקחת בשתי דרכים, בהתאם למיקום השליה ולשיקול הרפואי ביום הבדיקה:
בדיקת סיסי שליה דרך הבטן
בגישה זו מחט דקה מוחדרת דרך דופן הבטן אל אזור השליה, תחת הנחיית אולטרסאונד, ונלקחת דגימה קטנה מהרקמה. לפי ה־NHS, האזור מנוקה מראש ולעיתים ניתן גם אלחוש מקומי.
בדיקת סיסי שליה דרך צוואר הרחם
בגישה זו נעשה שימוש בקטטר דק או מכשיר מתאים אחר דרך הנרתיק וצוואר הרחם, גם כן תחת הנחיית אולטרסאונד, כדי להגיע אל השליה ולקחת דגימה.
בדיקת סיסי שליה מומלצת וכלולה בסל הבריאות למי שנכללת באחת או יותר מהקבוצות הבאות: גיל האם מעל 35 ; התקבלו תוצאות שאינן בגדר הנורמה בבדיקת אולטרסאונד קודמת ובבדיקת השקיפות העורפית ; ישנה היסטוריה משפחתית של הפרעות כרומוזומליות או פגמים גנטיים ו/או כאשר אחד מההורים ידוע כנשא של פגם גנטי כלשהו.
איך מחליטים באיזו דרך לבצע את הבדיקה?
ההחלטה נקבעת לפי מיקום השליה, מיקום ההריון, תנאי הגישה, והערכת הרופא בזמן אמת לאחר בדיקת אולטרסאונד. כלומר, לא תמיד קובעים מראש את הדרך, ולעיתים ההחלטה מתקבלת ביום הפעולה עצמו.
מה ההבדל בין בדיקת סיסי שליה לבין מי שפיר?
| בדיקת סיסי שליה | בדיקת מי שפיר | |
|---|---|---|
| מועד הבדיקה | שבוע 11–13 | לרוב משבוע 16 ואילך |
| סוג הדגימה | רקמת שליה | מי שפיר |
| יתרון מרכזי | אבחון מוקדם יותר | בדיקה מאוחרת יותר עם יכולת לבדוק גם מדדים מסוימים שלא נבדקים ב־CVS |
| מטרה | אבחון כרומוזומלי וגנטי | אבחון כרומוזומלי וגנטי |
משרד הבריאות מציין ששתי הבדיקות הן בדיקות פולשניות אבחנתיות, אך סיסי שליה נעשית מוקדם יותר, בעוד שמי שפיר נעשית בהמשך ההריון. בנוסף, משרד הבריאות מציין שלא כל הבדיקות שניתן לבצע במי שפיר קיימות באותה צורה ב־CVS, למשל בדיקות מסוימות הקשורות למומים במערכת העצבים או לזיהומים.
אילו מצבים ניתן לאבחן באמצעות הבדיקה?
הבדיקה משמשת בעיקר לאבחון שינויים כרומוזומליים ומחלות גנטיות מסוימות. בין היתר, מקורות רשמיים מציינים שימוש באבחון מצבים כמו תסמונת דאון, טריזומיה 18, טריזומיה 13, ובמקרים מסוימים גם בדיקות גנטיות ייעודיות כאשר ידועה מחלה משפחתית או נשאות הורית.
חשוב לזכור: לא כל מחלה גנטית נבדקת אוטומטית, וחלק מהבדיקות מבוצעות רק כאשר יש הצדקה רפואית ברורה או הפניה לייעוץ גנטי.
מתי מומלץ לבצע את הבדיקה ומה היתרונות שלה?
בדיקת סיסי שליה מתאימה במיוחד כאשר יש רצון או צורך לקבל תשובה אבחנתית מוקדמת. זה משמעותי במצבים של סיכון מוגבר בבדיקות סקר, ממצאים מחשידים באולטרסאונד, או רקע משפחתי רלוונטי.
היתרונות המרכזיים:
- אפשר לבצע את הבדיקה כבר בשליש הראשון.
- אפשר לקבל תשובה מוקדמת יותר בהשוואה למי שפיר.
- כאשר נדרש בירור אבחנתי, מדובר בכלי מדויק יותר מבדיקות סקר.
- במקרים של ממצא משמעותי, קבלת מידע מוקדמת יכולה להקל על תכנון ההמשך וקבלת החלטות רפואיות.
מהם הסיכונים בבדיקת סיסי שליה?
בדיקת סיסי שליה הינה פולשנית וכרוכה בסיכונים להפלה. מחקרים מדברים על כך שבבדיקת סיסי שליה דרך הבטן נמצא כי אחוז ההפלות תוך 14 יום מן הבדיקה היה 0.7%, תוך 30 יום 1.3% ובמשך כל ההיריון 2% – תוצאות הדומות לסיכון להפלה לאחר בדיקת מי שפיר.
לעומת זאת, בדיקת סיסי שלייה המבוצעת דרך הנרתיק מגבירה את הסיכוי להפלה עד 3.5% יותר מאשר בבדיקת מי שפיר.
סיכונים נוספים הם זיהום ודליפה של מי שפיר. הדליפה יכולה לגרום למצב של חוסר במי שפיר. חשוב לוודא שלאחר בדיקת סיסי שליה מתבצע מעקב של גינקולוג כדי לוודא שלא מתפתח זיהום.
מה מרגישים אחרי הבדיקה ומתי צריך לפנות לבדיקה רפואית?
לאחר הבדיקה ייתכנו אי נוחות קלה או כאב זמני, אך חשוב ליידע את המטופלת מהם הסימנים שמחייבים פנייה רפואית. לפי ה־NHS ומשרד הבריאות, יש לפנות בהקדם אם מופיעים כאב חזק או מתמשך, חום, דימום לדני משמעותי, הפרשה של נוזל צלול מהנרתיק, או התכווצויות.
משרד הבריאות מציין במפורש שגם כאבים דמויי צירים או דימום וגינלי מצריכים פנייה מיידית לרופא המטפל או למיון גינקולוגי.
חשוב לדעת:
לאחר הבדיקה יש לפנות לבדיקה רפואית אם מופיעים כאב חזק, דימום משמעותי, חום, הפרשת נוזל צלול או התכווצויות.
תוך כמה זמן מתקבלות תוצאות?
לפי ה־NHS, תוצאה ראשונית מהירה יכולה להגיע בתוך כ־3 ימים, ואילו תוצאה מפורטת יותר עשויה להגיע בתוך כשבועיים. זמני התשובה בפועל עשויים להשתנות לפי סוג הבדיקה, סוג המעבדה, והאם נדרשות בדיקות נוספות כמו CMA או בירור גנטי ממוקד.
משך ההמתנה לתוצאה עשוי להשתנות לפי סוג הבירור הגנטי, והרופא יסביר מראש אילו תשובות מתקבלות מהר יותר ואילו דורשות זמן מעבדה נוסף.
הרופאים שמבצעים את הניתוח
המרכז הרפואי TLV מדיקל סנטר מצויד במיטב החידושים והטכנולוגיה המתקדמת ביותר לביצוע הבדיקה, וזאת, כמובן, לצד הרופאים ואנשי המקצוע המובילים בתחום.
את מוזמנת לפנות אלינו לקבלת לפרטים נוספים או לקביעת תור
