• כניסה לרופאים

קונדילומה – צריבת יבלות בלייזר

קונדילומה הן יבלות או גידול שמופיעים באיבר המין ונגרמים מחשיפה לוירוס הפפילומה.

בתחילה יופיע גידול קטן בעור שגודלו ככמה מילימטרים כשצבעו ומרקמו דומים לשל כרובית. לעיתים יופיע יותר מגידול אחד על פני העור ויופיעו בחלק באיזור שפתי הנרתיק אצל האישה וסביב איבר המין אצל הגבר, ובחלק הפנימי של פי הטבעת.

ההדבקות בקונדילומה היא על ידי היחשפות לוירוס הפפילומה שמועבר על ידי מגע של תאי עור הנגועים בוירוס עם תאים שאינם נגועים. עם זאת, לא כל מי שנדבק בוירוס הפפילומה יפתח קונדילומה. מדובר בהדבקה מהירה כאשר כ-50% מכל מגע של עור נגוע בעור לא נגוע מסתיימים בהדבקה, אי לכך וירוס הפפילומה ומחלת הקנדילומה הן מחלות המין הנפוצות ביותר בעולם המערבי.

שימוש באמצעי מניעה אינם התגוננות מספקת מהדבקה שכן ההידבקות נגרמת על ישי חיכוך ישיר בין איברי המין שמתרחשת טרם החדירה ונעשית ללא אמצעי מניעה כגון קונדום. כמו כן, אם גבר הנגוע בנגיף יגע באיבר מינו ולאחר מכן באיבר מינה של בת זוגתו או בפי הטבעת שלה לפני שחיטא את היד- המגע יוביל להדבקה.

מדובר במספר סוגים של הוירוס והידבקות בסוג אחד אינו מונע הדבקה בסוג אחר. עם זאת, ברוב המקרים של ההדבקה- מערכת החיסונית של אותו האדם תתגבר על הוירוד בטווח של כשנה עד שנתיים והוא יהיה מחוסן מפני הידבקות בשנית באותו שוג של וירוס ולעיתים גם מפני סוגים אחרים של הוירוס לכמה שנים לפחות.

הפפילומה הינה מחלת המין הנפוצה ביותר כיום בעולם המערבי וכ27% מהאנשים בטווח הגילאים 14-60 נשאים שלה. למרות שאחוזי ההדבקה גבוהים במיוחד וכ80% ידבקו בסוג אחד של וירוס לפחות פעם אחת במהלך החיים, בכ-90% מהמקרים לא יהיו כלל תסמינים להידבקות ומערכת החיסון תתמודד עם ההדבקה תוך כמה חודשים ספורים.

קונדילומה

כיצד מאבחנים קונדילומה?

האבחון של הקנדילומה יעשה על ידי רופא עור ורופא מין וזאת על ידי בדיקת הגידולים והיבלות שהתפתחו על גבי העור שכן יש להם מבנה ומרקם מאוד ספציפי וקל לאבחון. על מנת לוודא שאכן מדובר בוירוס ניתן להשתמש בחומצה אצטית שכאשר אותו נגע בא במגע עם החומצה הוא הופל ללבן ומאשר את האבחון. באיזו איבר מינה של האישה בדיקה זו פחות רלוונטית שכן נגיעם וזיהומים אחרים הופכים גם הם ללבנים כתגובה לחומצה אצטית מה שהופך את הבדיקה לפחות יעילה.

על מנת לבדוק אם אישה נדבקה בוירוס עליה לבצע בדיקת משטח של צוואר הרחם שידועה כבדיקת PAP. את הבדיקה ניתן לבצע בקופת החולים וכן אצל רופא הנשים בה לוקחים משטח מצוואר הרחם ובודקים את הימצאות הנגיף. קיימת בדיקת PAP רגיל ובדיקת PAP דק כאשר השנייה הוכחה כאמינה יותר ולכן היא המבוצעת ברוב קופות החולים. לנשים שנחשפו לנגיף מומלץ לבצע בדיקת PAP דק פעם בשנה למשך כשלוש שנים או בדיקת PAP רגיל כל שנתיים. ממצאי הבדיקה יכולים לאתר כ50% ממקרי ההדבקה ולכן יש לחזור על הבדיקה.

כאשר מופיעות יבלות אלה ניתן לטפל בהופעתן על ידי טיפול מקומי או צריבת היבלות. טיפול מקומי יעיל לטיפול במקרים של יבלות רכות וטיפול על ידי צריבה יעיל יותר לטיפול במקרים של טיפול ביבלות קשות ומפוספסות. ישנם מקרים בהם יבוצע טיפול מקומי וצריבה. מדובר בטיפולים שדורשים זמן ואורכים מספר חודשים עד שהיבלות נעלמות לחלוטין לכן יש להתמיד בטיפול ולהתאזר בסבלנות.

הטיפולים המקומיים שניתנים הם- פודופילוטוקסין, אימיקיומיד וחומצה טריכלורואצית.

הטיפולים שניתנים על ידי צריבה מקומית נעשים באחת מארבעת השיטות הבאות- טיפול בקור, ניתוח להסרת הנגע, צריבה בעל ידי זרם חשמלי או צריבה בלייזר.

צריבה בלייזר מתבצעת במקרים בהם מדובר ביבלות גדולות שנמצאים במקומות שאינם נגישים לטיפול באמצעים אחרים. כמו כן כאשר מדובר באישה בהריון אשר לא הגיבה לטיפול מקומי שנעשה על ידי חומצה טרכילורואצטית. צריבת היבלות תעשה על ידי שימוש בקרן לייזר וסוג ההרדמה- כללית או מקומית יקבע לפי מספר וגודל היבלות. לאחר הטיפול תיתכן תחושה של גירוי או כאב שתעלם לאחר החלמה מלאה של המקום שאורכת כשבועיים עד ארבעה שבועות.

גלילה לראש העמוד