• כניסה לרופאים

אבחנה וטיפול – צוואר הרחם

צוואר הרחם הינו החלק התחתון והצר ביותר ברחם האישה.

הוא מחבר בין גוף הרחם לבין הנרתיק כאשר חלקו התחתון בולט לתוך הנרתיק. לצוואר הרחם מספר תפקידים חשובים

  1. במהלך אורגזמה פתחו מתרחב וזאת על מנת למשוך את נוזל הזרע שבתוך הנרתיק אל תוך הרחם על מנת להעלות את הסיכויים להפרייה ולהיקלטות.
  2. במהלך המחזור החודשי פתחו מתרחב על מנת לאפשר לרירית הרחם לצאת מגופה של האישה בצורה של וסת. אותן כאבים והתכווצויות שנשים רבות סובלות מהן בזמן הוסת נובעות מהתרחבות והתכווצות של אותו הפתח.
  3. במהלך הלידה הרחם מתכווץ דבר הגורם לפתח צוואר הרחם להתרחב עד לקוטר של 10 ש”מ ולאפשר לעובר לעבור דרך הפתח.

בגלל מיקומו ותפקידו יש לעבור אבחנות ובדיקות קבועות לוודא שאין זיהומים ומחלות ולבצע טיפולים בהתאם.

מכיוון שצוואר הרחם צמוד לנרתיק הוא חשוף לזיהומים שונים, וירוסים ומחלות מין למיניהן. על האישה לבצע משטח של צוואר הרחם בבדיקה הנקראת בדיקת PAP בה יהיה ניתן לבדוק אם ישנם זיהומים או נגיפים בצוואר הרחם ושינויים פתולוגיים נוספים. כאשר ישנו זיהום בצוואר הרחם הדבר יתאפיין באודם מקומי ובצקת בצוואר הרחם שיגרמו להפרשות רבות שגורמות לגרד ואי נוחות בנרתיק.

הזיהומים הנפוצים ביותר בצוואר הרחם והטיפול בהם:

  1. זיהום הנגרם על ידי כלמידיה טריכומטיס- מועבר על ידי מגע מיני וגורם לדלקת בשכבה העמודית של צוואר הרחם. אותו חיידק עלו לגרום לדלקת בחצוצרות או באגן ואם מדובר באישה בהריון ההדבקה יכולה לעבור לעובר כאשר הוא עובר בתעלת הלידה. הדלקת מתאפיינת בהפרשה מוגלתית עקב אודם וגודש בצוואר הרחם. את האבחון ניתן לעשות על ישי לקיחת תרבית וכן בדיקת PCR שהינה טכניקה מדויקת יותר. הטיפול בכלמידיה הוא מתן תרופה בשם אזיתרומיצין בכמות של מנה אחת או דוקסיציקליו בכמות של פעמיים ביום למשך שבוע.
  1. זיהום הנגרם על ידי ניסריה גונוריאה וידוע בשם חיידק הזיבה. בדומה לכלמידיה גם כאם החיידק מתביית על עמוד צוואר הרחם ולעיתים אף מדביק את חלל הרחם והחצוצרות. הדלקת מתאפיינת בהפרשה מוגלתית גם כן ולכן קשה לעיתים לאבחן אם מדובר בהידבקות בכלמידיה או גונוריאה ולכן יש לבצע בדיקת PCR על מנת לאבחן במדויק. הטיפול התרופתי יהיה מתן אופליקוסצין או ציפרופלוקסין. בכלל שנשים רבות נדבקות גם בכלמידיה וגם גונוריאה לרוב יינתן טיפול משולב.
  1. זיהום הנגרם על ידי נגיך ההרפס שמביא לנגעים בצוואר הרחם- הנגעים מתחילים כשלפוחיות והוכפים לאחר מכן לכיבים. ההדבקה הראשונה יכולה להביא למצב של חום, כאבים בשרירים שימשכו כשבועיים. לאחר ההחלמה הנגיף נשאר רדום בגוף ונמצא בתאי צוואר הרחם. ברוב במקרים מדובר בהרפס מסוג 2 כאשר במעט מקרים מדובר בהרפס מסוג 1 אותו הרפס שמופיע גם בשפתיים. במידה והאישה בהריון הלידה תתבצע על ידי ניתוח קיסרי שכן הידבקות בהרפס בתעלת הלידה יכולה לגרום לזיהומים קשים. את ההרפס ניתן לאבחן בקלות על ידי לקיחת משטח מצוואר הרחם.
  2. זיהום הנגרם על ידי נגיף הפפילומה האנושי-מועבר במגע מיני ומקושר כמעט בכל המקרים של היווצרות סרטן צוואר הרחם. לעיתים קשה לראות את התסמינים של הוירוס אלא אם כן משתמשים בחומצה אצטית שצובעת את הנגעים בלבן או על ידי קולפוסקופיה שבעזרתה ניתן לראות איזורים לבנים יותר בצוואר הרחם עצמו. כשליש מהנשים שנדבקו בזיהום סבלו מזיהומים נוספים ודלקות בצוואר הרחם. בעזרת בדיקת PAP ניתן לאבחן את מידת ודרגת הזיהום.

זיהומים נוספים ונפוצים למדי הם זיהום הנגרם על ידי טריכומונס שגורם לצוואר הרחם להיראות כמו פרי התות- אדום עם נקודות קטנות ולבנות וזיהום שנגרם על ידי קנדידה שגורם לשכבה לבנה עבה על צוואר הרחם שקשה להסירה. הטיפול נעשה על ידי מתן תרופת מטרוניזדול בכמות של מנה או שתי מנות ביום למשך שבוע לשני בני הזוג.

דימומים לא סדירים, דלקות ושינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם עלולים להופיע בכל גיל ולכן  אישה בכל גיל צריכה לעבור בדיקות של צוואר הרחם על מנת לוודא שאינו נגוע בזיהומים שונים או שינויים פתולוגיים אחרים.

 

גלילה לראש העמוד